תחומי טיפול ולקויות
תחומי טיפול בגיל הרך וגילאי בית ספר המוקדמים, ודוגמאות לקשיים בכל תחום
בגיל הרך קיימת חשיבות רבה לאיתור וטיפול מוקדם בליקויי שפה, דיבור ותקשורת, המשמעותיים ביותר להתפתחות הילד. אני בעלת ניסיון קליני רב בעבודה טיפולית עם מגוון לקויות:
- הפרעות שפה ו/או עיכוב התפתחותי – האם ילדך מאחר ברכישת אוצר מילים, מתקשה להסביר את עצמו, שוכח מילים ומתקשה להרכיב משפטים?
- ליקויי דיבור והיגוי – האם הילד שלך מדבר אבל אחרים לא מבינים אותו? האם קיים דיבור לא מובן עקב שיבושים, החלפות ו/או השמטות של צלילים, קושי בהתארגנות מוטורית של אברי ההגיה (אפרקסיה)?
ילד שמתקשה לדבר בצורה מובנת, יכול לפתח תסכול סביב התקשורת שלו, וכתוצאה מכך יכול לפתח חוויה רגשית שלילית ולפעמים קשיי התנהגות משניים, כמו להרביץ או לנשוך. כאשר מטפלים במקור הבעיה, מעניקים לילד ביטחון עצמי וחוויה של הצלחה בתקשורת שלו. - דחיקת לשון – מגיל חמש שנים אפשר לטפל בתופעה הזאת, כאשר הילד לוחץ על השיניים עם הלשון בזמן דיבור, מנוחה ובליעה. בדרך כלל הטיפול יומלץ על ידי אורתודונט.
- בעיות קול – הפרעת קול נפוצה הנה צרידות. הגורם השכיח ביותר לצרידות הוא שימוש יתר או שימוש לקוי בקול (למשל צעקות, הגורמות למיתרי הקול להיסגר בחוזקה, עד כדי פציעתם והיווצרות של יבלות).
- גמגום וחוסר שטף התפתחותי – קושי לתקשר עקב "התקעויות" של מילים. גמגום עשוי להופיע באופן זמני אצל ילדים בגיל הרך (סביב גיל שנתיים וחצי או שלוש), כאבן דרך התפתחותית שאינה חריגה. מצב זה קרוי "חוסר שטף התפתחותי" והוא קיים אצל כ-5% מן הילדים. ברוב המקרים חוסר השטף יחלוף, אבל אם הוא נשאר ליותר ממספר חודשים, כדאי לפנות לאבחון. התופעה נחשבת כגמגום כאשר היא מתמשכת מעבר לגיל חמש, או גורם להרבה תסכול אצל הילד. הטיפול בגמגום יכול להיות ארוך טווח והתערבות ההורים מאד חשובה.
תחומי טיפול אצל מתבגרים ומבוגרים, ודוגמאות לקשיים בכל תחום
- גמגום – תופעה של חוסר שטף מובהק. כ-1% מהמבוגרים סובלים מגמגום. הוא יכול להיות ברמות חומרה שונות, מקלה ועד חמורה. גם הביטוי לגמגם שונה מאדם לחברו. למשל: חזרה על מילים או על הברות, "לחיצות" בתחילת המילה או הארכות של הברות. בדרך כלל הגמגום משתנה בהתאם לסיטואציה ולמאזין. הטיפול בתחום זה הוא ארוך טווח ודורש סבלנות. מטרת הטיפול היא לשפר את היכולת לדבר בצורה שוטפת, ולשפר את הדימוי העצמי של האדם.
- בעיות קול – הפרעת קול נפוצה הנה צרידות. הגורם השכיח ביותר לצרידות הוא שימוש יתר או שימוש לקוי בקול (למשל צעקות, הגורמות למיתרי הקול להיסגר בחוזקה, עד כדי פציעתם והיווצרות של יבלות). אצל מבוגרים התופעה מופיעה בתדירות גבוהה בקרב אנשי מקצוע שמרבים לדבר (מורים, מרצים, אנשי מכירות ועוד).
- ליקויי דיבור והיגוי – דיבור לא מובן עקב שיבושים, החלפות ו/או השמטות של צלילים, קושי בהתארגנות מוטורית של אברי ההגייה (אפרקסיה).
- דחיקת לשון – תופעה בה האדם לוחץ על השיניים עם הלשון בזמן הדיבור, מנוחה ובליעה.
- אפזיה (הפרעה שפתית ותקשורתית כתוצאה בד"כ מאירוע מוחי או פגיעה מוחית) – יכולה להופיע כקושי בשליפת מילים ובארגון מסר מילולי, ולעתים מלווה במובנות ירודה של הדיבור כתוצאה מחוסר התארגנות מוטורית (אפרקסיה) או מחולשה באברי ההגייה (דיסארטריה).
